אוהדי ארומתרפיה כללו זה מכבר שמן עץ התה בארסנל שלהם. נוזל צהוב בהיר או חסר צבע מתקבל על ידי זיקוק קיטור מעל עלי עצי המלמלוקה הגדלים באוסטרליה ומלזיה. התכונות האנטי-ויראליות, החיידקיות והפטריות נגד שמן אתרים זה הופכות אותו למרכיב המתאים להכללה במוצרי טיפוליות והיגיינה.
בחר את המתכון שלך
שמן עץ התה אינו קשור למשקה אסטרינג פופולרי. מקורו של חומר זה הוא עצים ירוקי עד השייכים למשפחת הדס. העלים היבשים שלהם עשירים בשמנים אתרים עם ריח הדומה לניחוח הקמפור. החומר המשמש בקוסמטיקה וברפואה מתקבל מצמחים מהמין Melaleuca alternifolia, Melaleuca leucadendra ו- Melaleuca viridiflora.
באמצע שנות העשרים של המאה ה- XX התגלה ששמן עץ התה בהשפעתו עולה באופן משמעותי על אחד החיטויים הפופולאריים ביותר באותה תקופה, חומצה קרבולית. החומרים הכלולים בעלים של הצמח מסוגלים לעמוד בזיהומים פטרייתיים ושמרים, משפיעים לרעה על התפתחותם של מספר חיידקים. תוצאות המחקר איפשרו לרופאים להשתמש בתרופה זו לטיפול במחלות זיהומיות בעור, בחלל הפה ובנוזל האף.
כמרכיב בתרכובת לשאיפה, משתמשים בשמן עץ התה לסימפונות, דלקת שקדים וסינוסיטיס. בשל התכונות האנטיספטיות, הריריות והמרגיעות של החומרים הכלולים בעלים של melaleuka, תכשירים עם שמן זה עוזרים לפינוי דרכי הנשימה.
לעץ התה יכולת השפעה מרפאת, השמן האתרי שלו משמש לטיפול בכוויות ולנטרול רעלים עם עקיצות חרקים. חומר זה מקל על כאבים ומחטא את האזור הפגוע. תרופה זו משמשת גם כנגד טפילים כמו קרדית גרדת וכינים. כחלק מהקרמים, הקרמים והשמפו, שמן עץ התה מסייע בצורה יעילה למדי להיפטר מקשקשים ואקנה.
הפופולריות של חומר זה נובעת לא מעט מהעובדה שבניגוד לחיטוי סינתטי, לא נמצאו תופעות לוואי בשמן עץ התה. עם זאת, לפני השימוש בתרופה זו, כדאי לערוך בדיקה ולוודא כי אין סובלנות אינדיבידואלית. לשם כך מורחים כמות קטנה של שמן על גב פרק כף היד ומניחים למשך שעה. ככלל, עץ התה אינו גורם לגירוי, אך עלולה להופיע אדמומיות קלה בעור. תגובה כזו נחשבת לנורמלית.