עובש הוא ציפוי פטריות בעל מבנה וצבע שונה. זה בדרך כלל מתפתח על אוכל. תאים רבים שנאספים בחוטים הם בדיוק קומפוזיציה כזו בתבנית. לעתים קרובות מאוד זה מופיע על לחם, קורה שאנשים ממשיכים לאכול אותו, רק על ידי הסרת האזור הנגוע. אין לעשות זאת באופן קטגורי, שכן מיתרי העובש המוסתרים מעין בלתי מזוינת מתפשטים גם הם בתוך הלחם הבלתי מזיק לכאורה.
בחר את המתכון שלך
תהליך זיהום עובש
עובש והמחלוקות שהיא מייצרת מקיפים אנשים בכל מקום. הם מדביקים לחם במהלך ההובלה - דרך אוויר מזוהם, כלי רכב, כמו גם כפות הידיים והלבוש החיצוני של הצוות. נלחם על ידי נבגים, הלחם מונח בבית בקופסת לחם סגורה, לרוב ממש בשקית ניילון, מבלי להבין אפילו שהם יוצרים את המיקרו אקלים המושלם לגידול עובש.
מדענים רוסים אישרו כי באוויר עירוני, תבניות מסוכנות מכילות משמעותית יותר מהריכוז המותר המרבי.
המראה של עובש
עובש על לחם ניתן לראות כאשר אין אחסון נצפה: טמפרטורה גבוהה (25 ° C - 40 ° C) ולחות מעל 70%. תהליך התפתחות העובש נגרם על ידי פטריות mycelial - "אספרגילוס", "פניצילי" ו"רירית ". תחילה הם התפשטו על פני הלחם, ואז פגעו בפירור.
מיתרי הפטריות חודרים לכלל החלל בדרכם ומשמידים אותו בעזרת אנזימים מופרשים. תחת פעולתם מתרחשת הידרוליזה של חלבונים, שומנים ועמילן. התוצרים של התגובות הללו הם שנותנים את הריח והטעם הלא נעימים ללחם. נבגי עובש יכולים ליצור "מיקוטוקסינים", המזיקים מאוד לבריאות האדם. לכן לחם מעופש אינו מתאים לאכילה.
עובש מתפשט מהר מאוד, למרות שהוא עצמו אינו מסוכן. הפגיעה מתרכזת במחלוקות שהיא פולטת, שאנשים שואפים אוויר. כאשר נבגי עובש נכנסים לדם ולמערכות הנשימה של אדם, הוא חלה.
ניסויים מדעיים הוכיחו כי עובש מכיל מספר רב של תרכובות אלרגניות, רעילות ומסרטנים, אשר כאשר הם מצטברים בגוף משפיעים על הכבד והכליות.